מה אפשר לעשות במצב של חרדה או דיכאון

פעולות שאפשר לעשות כדי לעזור לעצמך כאשר מרגישים חרדה או דכאון

דיכאון או חרדה

לבכות הרבה - עד צאת הנשמה.
לדבר עם עצמך - להאמין שזו תקופה שתעבור ולהגיד "הכל יעבור", "לא להתיחס לזה", "זאת סתם אשלייה" וכו'.
להסיח את דעתך במשהו - לראות תוכניות מרגיעות, מצחיקות, עצובות (אבל לא יותר מדי), לעבוד במשהו בשביל כסף, להתעסק באיזשהו תחביב.
לטפח תחביבים שישפרו את בריאות הנפשית שלך - למידת דברים חדשים ובמיוחד שפה חדשה הוכח כמוריד דיכאון.
לנשום כמה שיותר אויר נקי.
ספורט - ללכת או לרוץ בחוץ עם אוזניות עד שכבר כואב הגוף.
ללכת לטיפול - נכון שזה לא כיף להיחשף בפני אדם שלא מכירים אבל לאיש מקצוע יש כלים יותר מקצועיים לעזור. ישנם הרבה שיטות טיפול ואנשי מקצוע רבים ושונים בכל שיטה, כך שלא כדאי לעצור עפ"י התנסות אחת או שתיים. לרשימת שיטות טיפול.
להיכנס למיטה - מתחת לשמיכה כבדה מאוד, אפילו בלי להירדם, רק להירגע. אם יש בעיות להירדם אפשר לנסות את הטיפים כדי להירדם.
למצב כרוני שטיפול קונבנצינלי לא עוזר - לנסות את המידע להתמודדות שוטפת ושיקום.
לנסות להירגע - אפשר לנסות את הטיפים כדי להירגע:

חרדה ממוות

הנה כמה סיבות למה אתה יכול לעזוב את עצמך בשקט:
זה לא אשמתך שנולדת, לא בחרת בזה. פשוט הופעת פה ומאז אתה קיים. אז כיוון שזאת לא אשמתך שאתה קיים זכותך פשוט להיות כאן ומותר לך אפילו לעשות מה שבא לך, וגם (וזה החלק הכי טוב) מותר לך לא לעשות כלום, לא לתכנן, לא לענות לשאלות של אף אחד ולא לרדת על עצמך. פשוט להיות קיים.
אף אחד לא יותר טוב ממך. בטח לא מי שאומר לך שהוא יותר טוב ממך.
אין משמעות לכלום לאף אחד ולשום דבר, לא לך ולא לכל מה שסביבך. אז תרגיש בבית, כולם כאן ילדים קטנים של יקום אינסופי ולאף אחד אין מושג מה הוא עושה פה בדיוק, כמוך רק אחרת.
לכולם יש ימים כאלה שהם לא חיים, מתים מבפנים. זה עובר, ואז אין לך מושג מה יגיע הדבר היחיד שאתה צריך לעשות. לפעמים זה להישאר בחיים בתוך מצבים שמרגישים כמו מוות. כל השאר כבר יסתדר.
בעיקר בקיץ ובשיא החורף יש רגעים כאלה של כבדות. עומס חום. קור קיצוני. ואז אתה שואל את עצמך איך איך אני אמור לסחוב על ראשי וגבי את העולם הכבד הזה? איך? אני קורס מתחתיו. התשובה היא שאתה לא. העולם הכבד הזה התחיל הרבה לפניך וימשיך הרבה אחריך. הוא לא כבד באשמתך הוא היה כבד לפני שנולדת והוא הסתדר בלעדיך וימשיך להסתדר בלעדיך. בתי הקברות מלאים באנשים שחטפו התקפי חרדה כי הם חשבו שאין להם תחליף, ואם רק הם לא יהיו בתפקיד הקריטי שלהם, העולם יקרוס. ניטשה מת. אלוהים חי. אנשים מתים. והעולם ממשיך להסתובב ועכשיו דמיין לרגע שהעולם הזה לא צריך אותך. אתה משוחרר, צא לחופשי. תבחר מה לעשות מתוך חופש וזכות להיות קיים. ועזוב את עצמך בשקט, הכל בסדר, הסדר קסום, עצום, סודי ואינסופי. אתה חלק מהסדר הזה גם אם אינך מבין. המוח שלך עובד למרות שאתה לא מבין איך הוא עובד. הגוף הקטן שלך חי בתוך גוף ענק שנושם וחי בדיוק כמוך הלב שלך - פועם מליארדי פעימות חיים למרות שאתה לא מבין מה מחשמל אותו בכל פעימה מחדש. הכל חי, גם אתה חלק מהסדר הסודי שנראה ומרגיש לפעמים כמו בלאגן אחד גדול וכבד.

קרדיט ל: אנונימי (נשמח לרשום את שמך פה)