תקנון הקבוצה

כללים מנחים לקבוצה 'דיכאון חרדה ותמיכה'

כללים אלה נועדו לשם כך שהקבוצה תהיה מקום נעים ובטוח עבור כולם. יש לכבד ולשמור עליהם. אי שמירה על הכללים עלולה לגרור להוצאה מהקבוצה או השתקה ללא הודעה מוקדמת.

1. פוסטים אנונימיים – באפשרותך לכתוב תגובה או פוסט אנונימי כדי לא להיחשף. יש לעשות זאת דרך טופס המוצמד בתחילת הקבוצה. ניתן אח"כ לעקוב אחריו בצורה אנונימית ע"י לחיצה על 3 נקודות של הפוסט והפעלת התראות עבורו.

2. כבוד אחד לשני – יש להקפיד על שיח מכבד, גם אם לא מסכימים עם מישהו. אין מקום למתקפות על רקע דת, גזע, מין, נטייה מינית, דעה פוליטית, ההפרעה הנפשית, ניראות הפרופיל בפייסבוק, חיבה לתחום מסוים, או כל דעה שופטת או סטיגמטית. אין לנסות להטיף או לשכנע באגרסיביות בנושאים שנויים במחלוקת כמו אורח חיים דתי, טבעוני, שימוש בתרופות / חומרים טבעיים / סמים, צריכת מין או כל דבר שלא תואם את הערכים שלך. אפשר לכתוב הכל בצורה מכבדת. הגישה היא רצון לעזור – לא לקטול ולא לפתוח מלחמות אישיות. אנשים יכולים להיכנס למצוקה בנסיבות שלא תמיד יפורטו בגוף הפוסט או התגובה והרצון הוא לשמוע, ולא לשפוט. אמצו גישה כזו כשברצונך לכתוב משהו בקבוצה. כל חבר/ה קבוצה המשתמש/ת במילים מבטלות, מזלזלות או מטיפות עלול להיות מורחק מהקבוצה ללא התרעה מוקדמת.

3. אישפוז – אין לאיים במשטרה על אף אחד ובאף מקרה. מי שצריך אישפוז ימצא את דרכו לשם באחריותו ומרצונו ולא בכפיית חברי הקבוצה. הקבוצה לא נועדה לשלוח אנשים לאישפוז לאור שיקול דעת מוטעה של חברי הקבוצה ושל אנשי אכיפת החוק. הקבוצה נועדה נטו לשיתוף ולתמיכה. לפוסטים חריגים או תגובות חריגות יש לדווח דרך כפתור עם 3 נקודות בפינת הפוסט ובחירה בדיווח.

4. שמירה על פרטיות וסודיות – אין להוציא מידע מהקבוצה (פוסטים, תגובות, תמונות, שמות החברים) ללא הסכמת החבר המפרסם. שמירה על פרטיות בקרב משתתפי הקבוצה היא חובה אתית לקיום הקבוצה. בכל מקרה של חשש בנוגע לפרטיות אפשר להשתמש בפוסט/תגובה אנונימית (סעיף 1). אם התחברת אל מישהו מהקבוצה ונהייתם חברים בפייסבוק – עדיין אין לרשום בפוסטים שמחוץ לקבוצה דברים שקשורים להתמודדות נפשית, בלי הסכמת החבר. אם מישהו מחברי הקבוצה לא מעוניין לקבל הודעות פרטיות בעקבות פוסט שכתב/ה בקבוצה – ראוי לציין זאת בפוסט, זה מובן ולגיטימי. יש לזכור גם שלא חייבים לענות לכל הודעה / תגובה. אין להטריד בניסיונות נשנות חסרי מענה.

5. תרופות טיפולים והמלצות – אין לקחת מידע שנכתב בקבוצה כגורם מוסמך. כשנשאלות שאלות לגבי תרופות או טיפול חשוב לזכור שמה שנכון לאחד לא בהכרח נכון לאחר. כל אדם מגיב באופן שונה לתרופות שונות ולטיפולים שונים. המגיבים אינם אנשי מקצוע ויש לקחת את כל הנכתב בעירבון מוגבל. אין להעביר תרופות אחד לשני או לעודד שימוש בחומרים שלא קיבלו הכרה חיובית ממשרד הבריאות.

6. נושאים רגישים (טריגרים) – במקרה של העלאת פוסט שקשור לנושא רגיש (תקיפה מינית, פגיעה עצמית וכו') מומלץ, מתוך התחשבות באנשים שפגועים מאוד מהנושא, לכתוב "טריגר" ואחריו את שם הנושא ולאחר מכן לרדת כמה שורות (עם נקודה בכל שורה), כך שאנשים שנפגעו ממנו לא ייחשפו לתוכן הפוסט. כמו כן, לכל אחד ישנן נקודות רגישות ודברים שגורמים לו להגיב בצורה חריגה. אם הכעיסו אתכם או פגעו בכם קחו נשימה עמוקה – לא חייבים לתקוף חזרה ולהיות צודק. גלו אצילות נפש וזכרו שמי שמתבטא בחריפות או בגסות יכול להיות שהעניין נגע אצלו בנקודה רגישה. למרות שאין מקום להתבטאויות גסות נוכל להתיר זאת בצורה חד-פעמית אם זה נגע בנושא רגיש. בכל מקרה יש לדווח בכפתור הדיווח והנושא יהיה בבירור.

7. מה לא לרשום – אין מקום לאמירות חסרות הבנה ורגישות כמו "הכל תלוי רק בך", "הבאת את זה על עצמך", "בחרת להיפגע", "דיכאון זה בחירה" וכו'. כל אדם מתמודד עם דברים אחרים, מרגיש דברים באופן שונה, עבר דברים שונים ונקלע לקשיים בנסיבות שונות. אנחנו פה כדי לתמוך ולהכיל ולא כדי לשפוט. יש להבין שאי אפשר להיכנס לנעליים של הכותב ולכן אין לשפוט ממקום דמיוני כזה, אלא לנסות לעזור ממקום שפתוח להקשיב, שיכול להזדהות או שיכול לעזור עם מידע רלוונטי. כמו כן, חל איסור חמור לכתוב דרכים לפגיעה עצמית או עידוד להתאבדות.

8. התנסחות ופוסטים אובדניים – זה המקום לפרוק ולהוציא החוצה את מה שמרגישים ואת מה שכואב. עם זאת יש לקחת אחריות על מה שכותבים ולשים לב באיזה מילים משתמשים. בהתבטאויות חריפות לגבי פגיעה עצמית אנשים בקבוצה עלולים לדאוג ולכן אם אין לך כל כוונה לפגוע בעצמך, אבל נדמה שמישהו יכול לפרש זאת כך, בבקשה, להוסיף הערה שאין בכוונתך לפגוע בעצמך. בהיעדר הערה כזאת ייתכן שמישהו מהקבוצה ידאג ויעשה צעד שיחצה את גבולות הקבוצה – יש להדגיש שניסחנו נוהל זימון משטרה למקרים כאלה. נא לקרוא אותו היטב.

9. עסקים – כוונת הקבוצה היא נטו שיתוף ותמיכה. כדי לשמור על נקיון הקבוצה והיעדר אינטרסים – אין מקום למסרים שיווקיים או קידום עסקים פרטיים. מותר לפרסם קבוצות תמיכה בתשלום סמלי, מחקרים, סקרים, או מפגשים חברתיים שאין בהם כוונה עסקית. פוסטים הבאים לקדם עסקים יוסרו וגם החבר המפרסם יוסר.

10. נקיון וספאם – לשם נקיון בקבוצה אין להספים (להפיץ תוכן שלא קשור לנושא הקבוצה), אין לפרסם את אותו מסר יותר מפעם אחת, אין לכתוב יותר מ- 7 פוסטים בשבוע אחד. גם אם המסרים חיוביים ועם מטרה טובה יש להשתדל לכתוב מקסימום פוסט אחד ביום. אנשים נכנסים לקבוצה וזהו מצב לא רצוי שיראו רק פוסטים של מישהו שמציף, כי זה בא על חשבון אחרים.

11. הסרת אחריות – אין חברי הקבוצה והמנהלים אחראים למצב הנפשי של אף אחד מחברי הקבוצה. כוונת הקבוצה היא שיתוף ותמיכה, עם זאת יש לזכור כי איננו שייכים למוסד כלשהו ואין לקבוצה מניעים ותקציבים כספיים. לכן אין אחריות לאף נושא, בפרט: לשון הרע, הוצאת דיבה, משטרה שהגיעה והבישה בן אדם שכתב פוסט אובדני, או כל פגיעה אחרת.

אם יש משהו שלא מוצא חן בעיניכם בקבוצה בבקשה לא להתעצבן ולהיכנס לריבים – פשוט לפנות אל לנה ולהמתין בסבלנות אם אין תשובה מיידית.

לפנות אל לנה באימייל:

lenasolodkin33@gmail.com

או בפייסבוק (פחות רצוי):

https://www.facebook.com/Lena.Solodkin1

כמו כן אם יש משהו שלא מוצא חן בעיניכם בכללים – בבקשה לפנות ואם נמצא צורך לשנות משהו בכללים נעשה זאת.

תודה על שיתוף הפעולה.

* הנאמר בתקנון מופנה אל נשים וגברים כאחד גם אם נכתב בלשון זכר, מה שכמובן נעשה מטעמי נוחות בלבד.

נוהל זימון משטרה לפוסט אובדני

מטרת הקבוצה היא שיתוף ותמיכה וצריך להיות עירניים ולשים לב אם מישהו במצוקה – ברור לכולנו שיש לנו רצון לעזור ולא לגרוע. אבל השאלה אם המשטרה עוזרת או גורעת לרוב מוכרעת לכיוון שגורעת. אז מצד אחד יש את השיקול שאם יש ספק אז אין ספק – אף אחד לא רוצה לקחת את הסיכון או את הידיעה שיכולנו למנוע התאבדות. מצד שני, הזמנת משטרה זהו צעד קיצוני ולעיתים חסר תועלת. המשטרה הפגינו חוסר ידע וחוסר רגישות בעניין – בצורה שיותר מזיקה מאשר עוזרת. אז כדי שלא תהיה אנרכיה וחוסר דעת בנושא מצאנו לנכון לנסח נוהל למקרה של פוסט אובדני. נכון שלמנהלים אין הכשרה כלשהי וגם לאנשי מקצוע כנראה יהיה חסר המון מידע כדי לאבחן אם קיים חשש אמיתי ויש לכפות אישפוז. אבל הנוהל נועד לשמור על חופש ביטוי בקבוצה, מצד אחד, ומצד שני להיות עם אצבע על הדופק.

כמו שבצבא הנוהל להרוג בנאדם שמאיים לא מסתפק ברצון ובכוונה אלא גם ביכולת, גם כאן הנוהל לא מסתפק ברצון ובטעם אובדני אלא גם בחשש אמיתי. יש להבדיל בין אמירות שמבקשות עזרה ומבטאות מצוקה לבין אמירות עם תכנית התאבדות. אמירה עם תכנית בנוסח "אני הולך להתאבד" – יש להזמין משטרה ללא התייעצות וללא ספק. אבל אמירות כמו "אין טעם להמשיך בחיים" בדר"כ מבטאות מצוקה ומבקשות עזרה.

באמירות מצוקה יש לנסות לדבר איתו ו/או לדבר עם ההורים שלו ו/או לדבר עם חברים שלו.

אם אחד מהדברים האלה לא מצליח להתקיים בטווח של כמה שעות – בהתייעצות עם מנהלי הקבוצה ניתן יהיה לומר שקיים חשש אמיתי, והמנהלים יוכלו למצוא לנכון לקרוא למשטרה.

קצת רציונל: לפי הסטטיסטיקה בשנה יש בישראל בין 300 ל- 500 מתאבדים. קבוצת תמיכה בפייסבוק בטח לא תהפוך את הסטטיסטיקה הזאת – אין לנו את היכולת ואת המשאבים לכך. התסריט היחיד שאפשר לחשוב עליו שמשטרה מצילה בנאדם אובדני זה כשבנאדם נותן סימן מצוקה בקבוצה ואז הולך להתאבד והם מגיעים בדיוק לפני שהצליח ולקחו אותו לאישפוז – ושם שיקמו אותו, בדגש על השיקום, כדי שהמצב לא יחזור לקדמותו. כל התסריט הזה לא קורה, בדר"כ הם לא מגיעים למקום הנכון ובזמן הנכון ועם גישה נכונה. גם אם הם לא עושים לא טוב ולא רע – בנאדם אובדני צריך שיקום, ולא ביקור חד פעמי של משטרה.