הדרך הטובה ביותר להתחיל את התהליך היא דרך עובדת סוציאלית בקופת החולים. קובעים תור, זה לא רופא מומחה, אין צורך לשלם, גם אם אין ביטוח. היא תדריך, תלווה ותעזור במילוי הטפסים ולאחר מכן גם בהגשת טפסים לבקשת סל שיקום.

מכיוון שדווחו גם מקרים שעובדת הסוציאלית לא נתנה מענה הולם, ניתן גם להגיש תביעה לביטוח לאומי עצמאית – לחפש תביעה לקצבת נכות כללית באינטרנט – טופס 7801, או לגשת לפקידה בביטוח לאומי ולבקש עזרה, או למלא באינטרנט (לחץ כדי לעבור).

אפשר גם לפנות לגורמים פרטיים שעוזרים בתביעה כמו זכותי, לבנת פורן וכד' אבל הם גוזרים עמלה לא מבוטלת, לכן עדיף, עם כל הקושי שבזה לעשות זאת עצמאית. התהליך קצת מתיש אבל שווה את זה.

אפשר גם לעשות זאת באישפוז, והוועדה לסל שיקום תהיה באישפוז.

לתביעה צריך אישורים רפואיים מפסיכיאטר. חותמים על ויתור סודיות והם עושים בדיקה בפני עצמם כדי שתהיה להם גישה לתיק הרפואי בקופ"ח, אבל צריך לצרף לתביעה גם אישור על מצב עדכני, אז צריך לקבוע תור במקביל גם לפסיכיאטר ולבקש בסוף הפגישה סיכום פגישה ולצרף אותו לתביעה. כל אישור רפואי-פסיכיאטרי או פסיכולוגי או היסטוריה רפואית שיכולה להעיד על בעיה נפשית תוכל לעזור בתביעה. כדאי גם לתת ויתור סודיות לכל גוף שטופלת בו כדי שביטוח לאומי יוכל לקבל תמונה כמה שיותר מקיפה.

דבר נוסף שצריך למלא זה היסטוריה תעסוקתית – שלב קשה ומעצבן, אבל שוב – שווה את המאמץ. התביעה יכולה להיות מאושרת גם אם כושר ההשתכרות היה טוב בחודשים האחרונים וההחמרה במצב הנפשי הייתה רק לאחרונה. במצב כזה אם תאושר התביעה לא יכנס תשלום חד פעמי של קצבה רטרואקטיבית. כשכושר ההשתכרות בשנה וחצי היה פחות מ- 60% (או משהו כזה) מהמינימום בעת אישור התביעה ייכנס לבנק תשלום חד פעמי של קצבה רטרואקטיבית של שנה אחורה.

החלק המשמעותי ביותר באישור התביעה הוא הוועדה של ביטוח לאומי. בוועדה יש להדגיש את כל הדברים שמפריעים לתפקוד היומיומי בגלל ההפרעה/מחלה הנפשית. אפשר ורצוי לבוא עם מלווה מהסביבה הקרובה – מישהו מהמשפחה או קרוב אחר שמכיר אותך טוב ויכול להעיד על מצבך.