דברים שכדאי לדעת על OCD

דיכאון או חרדה

אומרים שיש קשר בין הדכאון לאוסידי ככה שכשאחד מהם יורד מאוד סביר שהשני גם יירד.
לפעמים יש אפקט של ירידה בזיכרון אבל זה פשוט כי המוח מוטרד במחשבות, וקשה יותר לשלוף מילים וזיכרונות.
יכולות "להתקע" או לקפוץ לראש כל מיני מחשבות לא רצויות ואפילו מפחידות. מחשבות כמו: אני אדם לא מוסרי / מוזר / חריג. מחשבות על משיכה מינית לכל מיני דברים לא רצויים - לאותו מין, לבע"ח, לקרוב משפחה.
צריך לזכור שאלה רק מחשבות שלא מייצגות את החשיבה התקינה של אותו אדם.
כשמגיעה מחשבה לא רצויה צריך "להעביר" אותה - לתת לה לחלוף מעצמה, לא להיאבק בה, לתת לה מקום ויחס, ולהבין שזוהי מחשבה לא רצויה.
יש אנשים שהמחשבות הטורדניות נרגעות או מחמירות בזמן מסוים ביום.
HOCD - תת-הפרעה (לא פורמלית) של OCD, אשר מתבטאת בהתמודדות נפשית מורכבת עם מחשבות מיניות טורדניות וחודרניות, אובססיות, שהתוכן שלהן מתמקד בספקות חוזרים ונישנים לגבי נטייה מינית.
ROCD -

חרדת מוות

הנה כמה סיבות למה אתה צריך לעזוב את עצמך בשקט:
זה לא אשמתך שנולדת, לא בחרת בזה. פשוט הופעת פה ומאז אתה קיים. אז כיוון שזאת לא אשמתך שאתה קיים זכותך פשוט להיות כאן ומותר לך אפילו לעשות מה שבא לך, וגם (וזה החלק הכי טוב) מותר לך לא לעשות כלום, לא לתכנן, לא לענות לשאלות של אף אחד ולא לרדת על עצמך. פשוט להיות קיים.
אף אחד לא יותר טוב ממך. בטח לא מי שאומר לך שהוא יותר טוב ממך.
אין משמעות לכלום לאף אחד ולשום דבר, לא לך ולא לכל מה שסביבך. אז תרגיש בבית, כולם כאן ילדים קטנים של יקום אינסופי ולאף אחד אין מושג מה הוא עושה פה בדיוק, כמוך רק אחרת.
לכולם יש ימים כאלה שהם לא חיים, מתים מבפנים. זה עובר, ואז אין לך מושג מה יגיע הדבר היחיד שאתה צריך לעשות. לפעמים זה להישאר בחיים בתוך מצבים שמרגישים כמו מוות. כל השאר כבר יסתדר.
בעיקר בקיץ ובשיא החורף יש רגעים כאלה של כבדות. עומס חום. קור קיצוני. ואז אתה שואל את עצמך איך איך אני אמור לסחוב על ראשי וגבי את העולם הכבד הזה? איך? אני קורס מתחתיו. התשובה היא שאתה לא. העולם הכבד הזה התחיל הרבה לפניך וימשיך הרבה אחריך. הוא לא כבד באשמתך הוא היה כבד לפני שנולדת והוא הסתדר בלעדיך וימשיך להסתדר בלעדיך. בתי הקברות מלאים באנשים שחטפו התקפי חרדה כי הם חשבו שאין להם תחליף, ואם רק הם לא יהיו בתפקיד הקריטי שלהם, העולם יקרוס. ניטשה מת. אלוהים חי. אנשים מתים. והעולם ממשיך להסתובב ועכשיו דמיין לרגע שהעולם הזה לא צריך אותך. אתה משוחרר, צא לחופשי. תבחר מה לעשות מתוך חופש וזכות להיות קיים. ועזוב את עצמך בשקט, הכל בסדר, הסדר קסום, עצום, סודי ואינסופי. אתה חלק מהסדר הזה גם אם אינך מבין. המוח שלך עובד למרות שאתה לא מבין איך הוא עובד. הגוף הקטן שלך חי בתוך גוף ענק שנושם וחי בדיוק כמוך הלב שלך - פועם מליארדי פעימות חיים למרות שאתה לא מבין מה מחשמל אותו בכל פעימה מחדש. הכל חי, גם אתה חלק מהסדר הסודי שנראה ומרגיש לפעמים כמו בלאגן אחד גדול וכבד.

קרדיט ל: אנונימי (נשמח לרשום את שמך פה)